Tag Archives: טוי

כמה שירים אפשר להמציא בכלל? – על גניבות מוזיקאליות וזכויות יוצרים

24 אוג

לא מזמן שמענו שהשיר טוי, שזכה באירוויזיון בביצועה המצוין של נטע ברזילי, הוא בעצם פלגיאט – כלומר, גניבה מוזיקלית מהשיר Seven Nation Army של להקת הווייט סטרייפס. בחדשות סיפרו שיוצרי השיר, סתיו בגר ודורון מדלי, קיבלו מחברת יוניברסל האמריקאית מכתב אזהרה לפני תביעה שקשורה לנושא זכויות היוצרים. האם תהיה תביעה והאם היא תצליח? רבים חושבים שלא, כי לדעתם שני השירים כלל אינם דומים. אבל לפי מה ששמעתי, הדין בארצות הברית קובע שצריך להראות מינימום של ארבעה תווים עוקבים, או שתי שניות זהות. לדעתי יש להם קייס.

כאשר שמעתי לראשונה את טוי, מיד נזכרתי ב"סבן ניישן ארמי". למה? אני חושב שההרמוניה דומה מאוד, המקצב דומה ושיש שלב שבו המנגינה של טוי כמעט זהה לסולו הגיטרה של ג'ק ווייט מהווייט סטרייפס. סיפרתי על כך לכל מי שרצה, או לא רצה, לשמוע (הרוב לא רצו). מי שכנראה מסכים איתי בעניין הוא האמן נוי אלוש, שיצר מאש-אפ של שני השירים – והם מאוד מתאימים יחד… לשיפוטכם:

 

השפעה או גניבה?

כמה שירים אפשר להמציא בכלל? האם לא המציאו כבר את כל הצירופים של הצלילים והאקורדים? עד כמה קשה להיות מקורי כשכותבים שירים? אלה שאלות כבדות משקל. ההיסטוריה רצופה בגניבות מוזיקליות, שלא כולן הגיעו לשלב התביעה בבית המשפט – ומיד נביא מלא דוגמאות. אבל כדאי לכם – ילדים (או מבוגרים) שלומדים לנגן ורוצים לכתוב חומר מקורי – לדעת שכולם, כל כותבי השירים, "גונבים" במידה זו או אחרת. לרוב, היוצר שומע שיר שאיכשהו נכנס לתת מודע שלו, ואחר כך, כשהוא ניגש לכתוב שיר מקורי, רעיונות, חלקים או מוטיבים מהשיר ששמע קודם נכנסים ליצירתו. דברים כאלה קורים אם תרצו או לא תרצו. אפשרות נוספת היא שהיוצר "גונב" קטע שמצא חן בעיניו באופן מודע לגמרי. גם זה לא נדיר.

אצלי למשל זה עובד כך: אני שומע שיר מעולה ומקנא במי שכתב אותו. אני אומר לעצמי – למה אני לא יכול לכתוב שיר שכזה, או לפחות משהו דומה? ואז אני מנסה לכתוב משהו שמבוסס על הקצב של השיר שאהבתי, על הריף שלו, על המלודיה שלו או על סדר האקורדים שלו. עם זאת, אני שומר שזה לא יישמע דומה מדי. אני מקפיד שזו תהיה רק "השפעה", ולא העתקה של ממש. אפשרות נוספת היא לשאול מילים משיר אחד – ומנגינה משיר אחר. כפי שאמרתי, כולם עושים זאת.

מרווין גיי נותן בראש

ייתכן שיש מוזיקאים שלא נזהרים כמוני. לא מזמן שמעתי שבית משפט בלוס אנג'לס הורה לשני המוזיקאים האמריקנים פארל וויליאמס ורובין ת'יק לפצות את משפחתו של הזמר מרווין גיי (שנפטר כבר די מזמן) ביותר מ-7 מיליון דולר. הסיבה? בית המשפט קבע כי השניים העתיקו בלהיטם "Blurred Lines" משירו של גיי "Got to Give It Up" מ-1977. זהו כתם שחור על הקריירה המצליחה של השניים. מרווין גיי היה זמר שחור נהדר ומצליח מאוד שהשפיע על רבים מאוד. הנה שיר של הזמר הג'ינג'י הצעיר אד שירן, Thinking out loud, שמשולב בשירו של מרווין גיי – Let's get it on. הקליפ שתראו נוצר בידי המוזיקאי ריק ביאטו. ההשוואה מתחילה בשנייה ה-50. אד שירן בכחול ומרווין גיי בירוק. מה דעתכם – גנב או לא גנב?

https://www.youtube.com/watch?v=0kt1

 

יש כמובן עוד המון מקרים כאלה אבל לא כולם מסתיימים בבית המשפט. כאשר הם אכן מגיעים לכלל תביעה, השופטים בדרך כלל נוטים להכריע לטובת אלו הטוענים לגניבה.

הנה מספר מקרים נוספים:

חברי להקת הפליימינג ליפס גנבו בשירם "High Test" את החלק הראשון, ש"הושאל" משירו של הזמר-יוצר יוסוף איסלאם, או בשמו הקודם קט סטיבנס – "Father And Son". השופט פסק בעד סטיבנס, והוא מקבל עד היום 75 אחוז מתגמולי השיר…

השיר "קריפ", להיט הפריצה של להקת רדיוהד מושפע מאוד משירם של אלברט האמונד ומיק הייזלווד "The Air That I Breath" מ-1973. השניים תבעו בהצלחה את הלהקה וזכו לקרדיט משותף על השיר.

הנה מקרה מוזר: הזמרת אבריל לאווין הוציאה ב-2007 את הלהיט "Girlfriend" וקיבלה מיד תביעה מלהקת הפופ הנשכחת "הרובינוס". טומי דאנבר, מייסד ההרכב, טען כי השיר דומה באופן חשוד מאוד לשיר של להקתו "I Wanna Be Your Boyfriend"! כותבי השיר של לאווין טענו כי מעולם לא שמעו על הרובינוס…

ומה קורה אצלנו?

כמו בכל מקום אחר בעולם, גם בישראל זוהו כבר אינספור "גניבות", "השאלות" ו"השפעות". כדאי לא לבלבל בין גניבות מוזיקליות לבין שירים שפשוט תורגמו משפה אחרת ויוצריהם קיבלו את כל הקרדיט. בעברית יש המוני שירים כאלה. למשל, "אני חוזר הביתה" של דורון מזר, שהוא תרגום לשירו של האיטלקי סלבטורה (טוטו) קוטוניו "ל'איטליאנו" (איטלקי).

דורון מזר:

https://www.youtube.com/watch?v=9mCYdcm2ZSo

טוטו קוטוניו:

https://www.youtube.com/watch?v=syc78JzHGTs

הראשונה בתחום "ההשאלות המוזיקליות" בישראל, ולבטח המפורסמת ביותר, היא ככל הנראה להקת משינה, ששואבת בשיריה מכל הבא ליד.

תשוו בבקשה בין "ריקוד המכונה" ל- One Step Beyondשל להקת מאדנס או את "רכבת לילה לקהיר" לשיר בעל השם הדומה כל כך –  Night Boat To Cairo- גם הוא של מדנס. דוגמאות נוספות, לא של משינה: "מכונת השירים הגדולה" של חמי רודנר מזכיר מאוד את "Come Back and Stay" של פול יאנג. "זכיתי לאהוב" של עברי לידר דומה ל-"Your Favorite Music" של Clem Snide.

דוגמאות אולי מוזרות יותר הן השיר "קפה טורקי" של אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב, שדומה לשירו של ג'ורג' הריסון– "What is Life". אבל פה נראה לי שזו באמת רק השפעה.

הריסון:

https://www.youtube.com/watch?v=fiH9edd25Bc

אינשטיין:

https://www.youtube.com/watch?v=c1Rc6xq5VfE

"גן החטאים" של אביב גפן מזכיר את "Strange Kind of Love" של פיטר מרפי ואילו "זה רק הלב שכואב לך" של גפן שאול מ-"Champagne Supernova" של אואזיס.

אואזיס:

https://www.youtube.com/watch?v=tI-5uv4wryI

גפן:

שירו של שלמה ארצי "שינויי מזג האוויר" מזכיר מאוד את היצירה "מיראז'" של ז'אן לוק פונטי. ההימנון שלנו, "התקווה", שאול מקטע של המלחין הצ'כי בדז'יך סמטנה הנקרא מולדבה, מתוך היצירה "מולדתי". וכמובן, אי אפשר בלי נעמי שמר ש"שאלה" את ירושלים של זהב מהשיר הבאסקי הנפלא Pello Joxepe.

ועכשיו נשאר רק לחכות ולראות אם "גומיגם", החדש של סטטיק ובן אל, יזכה למכתב התראה לפני תביעה מהיוצרים של השיר הברזילאי מהשנה שעברה, "Abusadamente".

גומיגם:

אבוסאדמנטה:

https://www.youtube.com/watch?v=Jy93WgiXtzo

ולסיום, קטע יוטיוב של 7 דקות עם עוד המון גניבות. שימו לב: מספר 6 נשמע לי כמו קאבר ולא גניבה. מספר 3 הוא סימפול ממשי מהשיר. שוב – זו לא גניבה.

https://www.youtube.com/watch?v=YPhVIoCpPWs