Tag Archives: ג'מוסיקה

מסע הקסם הגלילי של הביטלס

1 ספט

רוב הזמן אנחנו עובדים עם ילדים ובני נוער (ההרשמה שלנו לשנת תשע"ח כבר בשלבים מאוד מתקדמים, אגב) ולכן, מאוד שמחתי כשבאחד הערבים אי שם באביב, עצרה אותי מיכל מאילת השחר ואמרה לי: החלטתי לארגן פסטיבל ביטלס והפעם לכל הקהילה מתינוק ועד זקן. זה יהיה בט"ו באב, וזה יהיה הפסטילאב. ואת בטח רוצה שננגן – אמרתי לה. אני קודם כל רוצה שתבואו לפגישה שלנו – מיכל אמרה. עבר די הרבה זמן, והנה הגיע זימון לפגישה בשעת ערב מאוחרת בצורת וואטסאפ מעוטר בפרת משה רבנו. הגעתי באיחור אופנתי של חצי שעה, אך הישיבה עוד היתה בחיתוליה. ואחרי אנשים המשיכו לזרום ולהגיע, לדבר ולהציע, להתווכח ולנשנש, ולכל אחד היה רעיון מזהיר אחר. כעבור כמה ימים זומנו לעוד פגישה. שוב זרמו המוני אנשים למרפסת של מיכל אלא שהם היו אנשים אחרים מאלו שהגיעו בפעם הקודמת. והיו להם רעיונות לא פחות מזהירים, אבל שונים. וכך זה נמשך…

אלא שככל שהזמן עבר, צץ ועלה מתוך עולם הדמיון והפנטזיה – הפסטילאב. וזה קרה מבלי שאיש קיבל פקודות. חשבתם פעם על חברה אוטופית שכזאת, שבה אנשים משתפים פעולה ויוצרים משהו ביחד מתוך רצון טוב, ונכונות לקחת חלק, ולעשות את מה שצריך לעשות, מבלי שמישהו יעמוד להם על הראש, ויתן להם זמנים ויאמר להם מה ואיך? אז ככה זה היה בפסטיבל ביטלס. או ככה לפחות אנחנו הרגשנו. היינו חלק מתהליך קהילתי שהוא הרבה מעבר לעוד חגיגה מוצלחת.

וביום המיועד – הסופש של ט"ו באב, הפך מתחם נשכח וקצת עזוב בשולי הישוב לאיזור מקושט ומהודר, שהתנוססו בו דמויות של ארבעת המופלאים, והעצים הוארו במנורות קטנות, ודגלים צבעוניים ופנסי נייר, שהיה בו חדר בריחה (מחפשים את סרג'נט פפר), ודוכן סוכריות עזרה ראשונה (Help), ופינת איפור זוהר(Lucy in the sky), ובועות סבון (אוקטפוס גארדן), ומשחק: איזה חיפושית אתה. גרפיטי צבעוני ונהדר של הצוללת הצהובה (שאני עדיין נהנית לעבור לידו בכל יום), ועוד ועוד רעיונות מלאי קסם שקרמו עור וגידים. ועוד לא הזכרתי את ההרצאה המרתקת של אורי משגב, ואת הסרט הקצר עם עדותה של החברה קטי שברחה מבית ספר כדי לראות את הביטלס מופיעים במועדוני ליברפול, ואת הסרט המוזר (צוללת צהובה) שהוקרן יום לפני בבריכה, ואת דוכני האוכל מעשה ידי הבשלנים והאופים המקומיים.

ובגיזרת המוזיקה: קשה מאוד לבחור כמה שירים, מתוך מכלול היצירה המופלא של הביטלס – עשרות שירים שכל אחד מהם הוא יצירת מופת מושלמת ונהדרת. חשבנו שבגלל קוצר הזמן, נקים להקה קטנה של גיטרה-באס-תופים ונצרף אליה זמרים מתחלפים, ונגנים נוספים. רצינו שאנשים מכל הגילאים, מכל הקצוות, ישתתפו במופע המחווה הקטן שלנו. כל אחד מהזמרים/זמרות בחר שיר שהוא אוהב ורוצה לשיר, ונוצר לנו אוסף נהדר של שירים, חלקם מתורגמים לעברית. כאן התחילה העבודה האמיתית, להתאים סולמות, לשנות עיבודים, להוסיף קצת כלים, ובסוף לנגן ולשיר את כל זה בלי טעויות, ולהרים ללהקה השמחה שהופיעה אחרינו. ומה אפשר לומר? היה לנו ממש כיף… כיף לעבוד עם אנשים מוכשרים מאוד, ולא ילדים!! שאפילו מגיעים בזמן!!!

ולכל המארגנות (והמארגנים): אתן אדירות (ואדירים). הצלחתן להניע ולשתף עשרות אנשים מכל הגילים, ומכל הסוגים. עשיתם דבר גדול!

מצגת זאת דורשת JavaScript.

לילה הכי קצר – מסיבת נוער לפתיחת הקיץ 21.7.17

15 יונ

 

חיכינו לזה הרבה זמן – סוף שנת הלימודים, הפתיחה הרשמית של הקיץ, הלילה הכי קצר בשנה – והנה זה מגיע.

ביום רביעי 21.7.17, אנחנו משתתפים במסיבת נוער ביסוד המעלה. ההרכבים שלנו יופיעו שם, ואחר כך ינגן DJ Eilon IL.

הגיע זמן חופש!!!

 

בא באא באאזזז באזר

25 מאי

בשבת ה-13.5 הרכבי ג'מוסיקה התארחו בבאזר מחניים – יריד שנתי שכל הכנסותיו הן תרומה למען בית חולים זיו והוספיס גליל עליון. זוהי יוזמה מקסימה ומבורכת של נערי ונערות קיבוץ מחניים ושל כיתת הבר מצווה. זה קורה בכל שנה, כבר 36 שנים. הייתם מאמינים? אנחנו הצטרפנו לפני שנה וגם השנה היינו גאים ונרגשים להתארח שם ולסייע בגיוס תרומות לשני מוסדות שכל תושבי הגליל ללא הבדל דת, גזע, מין, אמונה פוליטית ולאום נזקקים להם מתישהו במהלך החיים. ההשתתפות שלנו שם היא תזכורת לכך שבסוף כולנו בני אדם, כולנו חיים ומתים, מאושרים ואומללים, בריאים וחולים בדיוק באותו אופן.

ליריד הגיעו  כ700 איש ואספו שם 56 אלף שקל. איזה אליפות!!!.

הפליאו לשיר ולנגן, קבוצת אנפה, המיניונים, The Bugs, מזל סרדין. התארחו בהופעה שלנו האחים זגר מיסוד המעלה. 

הייתם אדירים ואדירות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

עצמאות בשדה אליעזר

23 מאי

בערב יום העצמאות, הרכב הבאגס התארח במושב שדה אליעזר. היה כיף להיות שם על במה גדולה מול קהל של 1000 איש. להרכב הבאגס, הצטרף גם אילון, בן המושב שמנגן על מפוחית. אנחנו התרגשנו מאוד מאוד, ואתם באגס, הייתם מעולים.

 

עוד מעט, עוד קצת – הג'מוסיקיץ 2017

23 מאי

 

תיכף מסתיים מאי ומרחוק כבר רואים את אורו הבהיר המסנוור של החופש הגדול, עוד פחות מחודש ב-21.6 נפתח הקיץ רשמית, ואנחנו כאן בג'מוסיקה כבר מכינים את התוכניות סוגרים את הפינות, לקראת הג'מוסיקיץ 2017.

השנה יש לנו חידוש כביר: הג'מוסיקיץ נפתח גם לילדים מחוץ לגליל ויש אפשרות ללון אצלנו. בשעות אחר הצהריים תהיה פעילות חברתית, טיולים בטבע המדהים של הגליל, בריכה ועוד.

(לילדים מהגליל תהיה אפשרות כמו בכל שנה לוותר על פעילות אחר הצהריים ועל הלינה).

למי שעוד לא מכיר אותנו (איך זה יכול להיות שאתם לא מכירים אותנו? זאת כבר השנה החמישית!!) הנה תשובות לשאלות שבדרך כלל שואלים אותנו:

איפה זה קורה?

הג'מוסיקיץ נערך באילת השחר שבגליל העליון (כביש 90 מייד אחרי צומת מחניים). הסדנאות נערכות במתחם בית ספר למוזיקה ג'מוסיקה, והלינה תהיה באורחן שבתחומי הקיבוץ (יחד עם מדריך).

מתי זה קורה? 

בוגרים (ז-י): 24-27.7

צעירים (ד-ו): 30.7-3.8

מה קורה בג'מוסיקיץ? 

סדנת המוזיקה נמשכת מיום ראשון בצהריים ועד חמישי בערב (ילדים מהגליל יצטרפו בבוקר יום שני) המשתתפים מחולקים להרכבים, ואנחנו שולחים להם חומרים שעליהם הם יכולים להתאמן בבית. כך שכשהם מגיעים לא מתחילים לעבוד מ-0. בכל יום מנגנים ביחד בהרכב, ובנוסף ישנן סדנאות העשרה, מפגשים עם מוזיקאים מקומיים, כיתות אמן ועוד. הפעילות המוזיקאלית נמשכת כל יום מ-8.30-9.00 בבוקר ועד 14.30-15.00 אחר הצהרים. לאחר שעות הפעילות תהיה פעילות חברתית ויציאה לטבע של הגליל (התוכנית הסופית תפורסם בהמשך). הסדנה נערכת בקבוצה קטנה (עד -25 משתתפים), יחס סופר-אישי, ומאפשר למשתתפים, לפרוח ולהתבטא ולהוציא מעצמם את כל הטוב שבם. ביום האחרון (חמישי אחרי הצהרים) אנחנו עורכים מופע סיום בהשתתפות ההורים.

מי בצוות?

ניהול מקצועי  – נופר צפרוני יגל ואריאל קרס

ניהול והפקה – שרה צפרוני

מדריך חברתי, ומדריך צעיר

מי יכול להצטרף? 

לסדנאות הקיץ של ג'מוסיקה יכולים להצטרף ילדים ברמות שונות של נגינה. אנחנו נקבל נגנים בוגרי שנתיים לפחות בנגינה על כלי, זמרים וזמרות יכולים להצטרף גם אם לא למדו שיעורי שירה, לנגנים: ידע בקריאת תווים ו/או טאבים ואקורדים מאוד מאוד חשוב.

איך מתקבלים? 

תלמידים מהגליל יתקבלו על סמך היכרות מוקדמת. משתתפים מחוץ לג'מוסיקה ישלחו לנו קליפ קצר שבו הם מצולמים מנגנים או שרים (לעלות ליוטיוב, להגדיר פרטיות ולשלוח לינק), ולאחר מכן ניפגש איתם לפגישת היכרות קצרה כדי לוודא שהם מתאימים למסגרת שאנחנו מציעים. (הפגישות יערכו במרכז הארץ ויתואמו איתכם) הפגישה מאפשרת לנו גם לשבץ את המשתתפים להרכב ברמתם.

איפה ישנים ואוכלים?

משתתפים לא מהגליל ישנו באורחן שבתחומי הקיבוץ. הלינה על מזרנים באולם גדול וממוזג, עם שירותים ומקלחות. (משתתפים מהגליל יכולים להצטרף ללינה, או לישון בבית).

ארוחת בוקר, צהריים מקייטרינג כשר ובפיקוח משרד הבריאות, ארוחת ערב למשתתפים בתנאי פנימיה.

(למשתתפים לא מהגליל: ניתן להביא כסף קטן לנישנושים וחטיפים מהכולבו המקומי).

תשלום

התשלום בצ'ק או בהעברה בנקאית שיועבר לנו עד היום הראשון של הסדנה.

למשלמים עד 20.6 הנחה של 10%

לילדי הגליל מחיר מיוחד

במקרה של ביטול עד 30.6 יוחזר הכסף למעט 200 שקל דמי הרשמה.

 

מתי נסגרת ההרשמה? 

ההרשמה נסגרת ברגע שתתמלא רשימת המשתתפים. מספר המקומות מוגבל מאוד ויש עדיפות לילדים מהגליל.

 לג'מוסיקיץ 2016 לחצו כאן לג'מוסיקיץ 2015 לחצו כאן

 רוצים להירשם?/עוד פרטים? התקשרו לשרה – 052-2998686

מרי פופינס בגליל – זכרונות מחורף שנגמר 2

14 אפר

בכל שבוע אורזת הדס כרמי מזוודה אדומה, חובשת כובע של גברת, צעיף ומעיל, אוחזת במיטריה שלה ומפליגה מביתה שבמרכז הארץ אל הגליל – לג'מוסיקה. כאן מחכות לה תלמידותיה הנאמנות זמרות ממקהלת הגליל העליון, נערות שלומדות פיתוח קול וקבוצת השירה "אנפה". כשהיא נוחתת כאן יוצאים מהמזוודה האדומה של מרי פופינס, לא רק תווים ושירים ומנגינות אלא גם מיני תופנים וכיבודים לכבוד בנות "אנפה" האהובות עליה. הדס היא זמרת אופרה שהופיע על בימות בעולם, וגם מלחינה, וגם מורה מחוננת לפיתוח קול שבוחרת ללמד בגליל ולטפח כאן את הפרוייקט המדהים של "אנפה", שבו היא משקיעה את הלב הנשמה ושעות רבות של עבודה.

החורף הזה ראיינו אותה לעיתון המקומי "רוח גלילית" – וכאן תוכלו לקרוא עליה בהרחבה.

קבוצת השירה המהממת שלנו מונה השנה שש בנות מוכשרות מאוד, ויש בה אווירה מופלאה של תמיכה ושל פירגון בין הבנות שחלקן צעירות מאוד. בחודשי סיום השנה מתוכננות להן כמה הופעות שעליהן נודיע ממש בקרוב.

 

פסטיגליל – זכרונות מהחורף שנגמר 1

13 אפר

מצגת זאת דורשת JavaScript.

איזה אביב בחוץ! פיצוי על החורף הקצת עלוב שהיה לנו כאן, כשבכל פעם התכוננו לסערת הגשם הבאה עם תבשילי חמין מהבילים, שמיכות פוך שמנות, מגפיים ומיטריות, וכל מה שקיבלנו היה טיפטוף בריטי מנומס. אבל עכשיו האביב פורח בשמחה כזאת כאילו לא היו כל כך מעט גשמים. ולפני שנשכח את הקור והחורף שעבר הנה כמה תמונות וסיכומים.

הפסטיגליל  – פסטיבל ילדים של מועצה איזורית גליל עליון נערך בערב גשום למדי בחופש חנוכה. מג'מוסיקה השתתפו הבאגס – עם נעמי, גיא, הלל, איתי ושחר.

לקראת הפסטיגליל שיחזרנו שיר מפסטיבל שירי הילדים שפעם פעם היו משדרים בכל חנוכה בטלוויזיה הישראלית בשחור לבן – השיר "עודני ילד", וצירפנו אותו לשירים שהבאגס עושים בדרך כלל.

ההתרגשות היתה רבה, ההופעה היתה גדולה, וכוחותינו חזרו לבסיסם עייפים שמחים ומרוצים.

 

 

מזוזות – לבקשת הקהל

29 נוב

בג'מוסיקה מבקרים המון אנשים, מכל המקומות, מכל הישובים ולאחרונה שמנו לב שיש בניהם שנכנסים ושולחים יד לגשש אחר המזוזה, אך מוצאים משקוף ערום ומיותם. אז כדי שכולם כולם ירגישו אצלנו בבית חשבנו שיש להתקין מזוזות. אבל מחשבות זה דבר אחד ומעשים… נו זה כבר דבר לגמרי אחר. והנה בצירוף מיקרים מופלא החלטנו לעבור דירה וכשסידרנו את כל המגירות והארונות גילינו שקית עם ארבע מזוזות שהשאירו הדיירים הקודמים, בדיוק כמספר המשקופים המיותמים של ג'מוסיקה. זה כבר היה סימן ברור משמיים שמחשבות צריך להפוך למעשים.

ואז הגיע נדב שטיינברג שגם חובש כיפה ומתהדר בציציות וגם מלמד אצלנו לנגן בעוד. נדב הסכים בשמחה להתקין את המזוזות אך הודיע לנו שיש לבדוק אותן תחילה, שכן מזוזות פגומות הן מתכון בדוק לכל מיני צרות איומות חס וחלילא. נשלחו המזוזות לבודק המזוזות וזה בדק ושיפר ושיפץ ואף צירף פתק בכתב ידו המפרט את כל השיבושים והתיקונים.

ואז כשהיינו בטוחים שהכל ממש טוב, התקין נדב את המזוזות ובירך "ברוך אתה השם אלוקינו שציוונו להתקין מזוזות" ואנחנו אמרנו "אמן ואמן".

תודה נדב, ושתזכה לעוד ועוד מצוות, ושתבוא ברכה עלינו ועל כל העולם ואמרו אמן.

עוד מעגל (נגני מדורות) נסגר

31 אוק

אאאאךךךךך איך אנחנו אוהבים את חגי תשרי! מזג האוויר המעולה, העגורים שבשמיים, הרימונים שעל העצים, והכי חשוב הגשם שמעכשיו מתחילים להתפלל ולייחל ולקוות שעוד יבוא עלינו ועל כל ישראל והמזרח התיכון ואמרו אמן.

אבל רגע לפני שאנחנו חובשים את הנוצות של האינדיאנים ומתחילים לרקוד במעגלים, ניצלנו את הערבים הקרירים והיבשים וחגגנו במדורה מפוארת את סיום סדנת נגני המדורות שלנו.

הסדנה שהתחילה באמצע יולי נמשכה עד סוף ספטמבר, והמשתתפים בה קיבלו יסודות מוצקים והמון המון ידע שאיתו יוכלו להמשיך ללמוד באופן עצמאי.

הם למדו לקרוא ולכתוב טאבים, לנגן מלודיות ואקורדים בסיסיים, טכניקה בסיסית של אחיזה ופריטות, לנגן ביחד שירים פשוטים ועוד ועוד. ובין לבין גם פטפטנו והתיידדנו והכרנו אנשים חדשים.

ככה זה התחיל:

וככה זה הסתיים:

 

גילגולו של פסנתר

31 אוק

בסוכות שני סוף סוף זה קרה. אחרי אין ספור שיחות טלפון לאלכס מוביל הפסנתרים, שניסה למצוא את הקומבינה המושלמת איך להוביל פסנתר כנף ענקי מברעם לאילת השחר, ותוך כדי כך להביא לגליל פסנתר מהרצליה, לקחת פסנתר מראש פינה, לאסוף עוד אחד מנצרת עלית… מה אתם יודעים! – מתחת לפני השטח רוחשת לה תנועת פסנתרים ערה. בוקר אחד אלכס התקשר והודיע: מחר!!! ערב החג, בשעה חמש!! יגיע הפסנתר!

ואכן בחמש בדיוק התקשר המוביל ואמר: אנחנו כאן. ומתוך המשאית הגיח…. הפסנתר. בקשטיין שחור ויפה תואר, עטוף בשמיכות ובניילונים, וקצת מעורער מהמעבר החד מאוויר הפסגות הצלול של הקיבוץ המסודר ביותר בעולם – ברעם, לעמק המהביל המאובק והאנרכיסטי שלנו.

תוך כמה דקות העמידו אותו על רגליו ואפשר היה אפילו לנגן כמה צלילים. ואיזה צלילים.

מאז, מסתגל הפסנתר למעמדו החדש, ולמשכנו החדש. עדיין לא לגמרי מכוון אבל גם זה יקרה בקרוב, כאשר לב מכוון הפסנתרים ימצא  זמן פנוי. (מה היינו עושים בלי העלייה הרוסית? זה מה שאני שואלת את עצמי).

אתם בטח סקרנים לדעת איך זכינו שהתגלגל לידינו פסנתר כנף כה מפואר וכה מעולה?

ובכן, האגדה מספרת שהפסנתר נבנה במקור עבור הקיסר האחרון של האימפריה האוסטרו-הונגרית, שהתפרקה ב-1918 עם סיום מלחמת העולם הראשונה. אותה אימפריה היתה זו שהביאה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה אחרי שביוני 1814 נרצח פרנץ פרדיננד לבית הבסבורג היורש לכס המלוכה האוסטרו הונגרי. הוא נרצח בסרייבו כנראה על ידי אירגון טרור בשם "היד השחורה", שהיה מקושר לשלטון בסרבייה.  חודש לאחר מכן הכריזה האימפריה האוסטרו הונגרית  מלחמה על סרביה ובכך פתחה רשמית במלחמת העולם. כאמור – אחת מתוצאותיה של מלחמת העולם הראשונה היתה התפרקות האימפריה, וכך,  ממשיכה ומספרת האגדה, תוך כדי המהומה והמבולקה של שלהי המלחמה האיומה התגלגל הפסנתר לידיה של משפחת קלאוזנר הברלינאית, וומשם עלה לציון יחד עם מרגוט קלאוזנר, שמלבד הפסנתר העלתה לארץ גם את תיאטרון הבימה, ומאוחר יותר הקימה את אולפני הרצליה. הפסנתר עבר בירושה במשפחה עד שהגיע לידיה של נכדתה של מרגוט – מולי לנדסמן, שהיא יוצרת וקלונוענית בפני עצמה, ובין יתר הסרטים שיצרה גם את הסרט "סיפור שמתחיל בתמונה" על סיפורה של מרגוט והקמת האולפנים. מולי חיפשה לפסנתר המהודר בית אומנה חם ודואג ומצאה אותו לזמן מה בברעם. אך לאחרונה עמד שם הפסנתר והעלה אבק, וכך זכינו בו אנחנו.

אנחנו מקווים שכאן בג'מוסיקה יזכה הפסנתר לבית לזמן ארוך, יהנה ממגע האצבעות הרכות של תלמידינו הצעירים, ושנזכה באמצעותו לגדל פסנתרנים ופסנתרניות דגולים ודגולות.

ולמולי ולמשפחתה – תודה ענקית!